בתהליך היישור של אבן הזכוכית, תהליך ההתייבשות של החומר הדביק הוא הגורם שעלול לגרום לעיכובים מיד לאחר תחילת התהליך. אם התהליך איטי מדי, כל תהליך היישור נעצר. אם הטמפרטורה גבוהה מדי, עלולות להופיע סימני לחץ תרמי או חוזק אינסופרגנטי של החיבור. יש לשלוט בטמפרטורה בצורה מדויקת – ולשמור עליה יציבה, מדף למדף.
מה חשוב באמת? אנו משתמשים בגלאי קוורץ באור תת-אדום כדי לשלוט בתהליך ההתייבשות. הם מגיבים במהירות ומעבירים אנרגיה ישירות לשכבת החומר הדביק, ולא לחלק העיקרי של הזכוכית. האנרגיה מותאמת לסוג החומר הדביק שאנו משתמשים בו – כך שהטמפרטורה עולה במהירות, אך נשלטת בצורה מדויקת כדי שלא לעבור את הטמפרטורה הרצויה. הגלאים פועלים עם זרם חשמלי יציב, והגאומטריה של המחזירים מאפשרת חלוקה אחידה של החום לאורך קו החיבור. בפועל, זה אומר שניתן לקבל תוצאות עקביות, עם פחות סטיות בין החלקים השונים.
וזו הסיבה שהשיטה הזו עובדת היטב בתהליכי עיבוד זכוכית אמיתיים. תהליך ההתייבשות של החומר הדביק אינו קשור רק למהירות – הוא גם קשור לשליטה בלחץ. האור התת-אדום מחמם את החומר הדביק במהירות, אך שומר על הזכוכית בטמפרטורה נמוכה יותר מאשר בשימוש בחימום רגיל. כך, יש פחות סיכוי לפגיעה בזכוכית. כתוצאה מכך, ניתן להשתמש בזמן טיפול קצר יותר, יש פחות פגמים כתוצאה מלחץ או בועות, וניתן לתכנן את קצב העבודה בצורה טובה יותר. גם צריכת האנרגיה יורדת, מכיוון שהחום מוחל רק במקומות הנדרשים.
כמה דברים חשובים לזכור: תהליך ההתייבשות באמצעות אור תת-אדום רגיש למהירות העבודה, לעובי החומר הדביק ולרמת ההקרנה של הזכוכית. יש לוודא שהחומר הדביק מונח באופן אחיד, ולאחר מכן לוודא את גובה הגלאים והגדרות ההספק שלהם בהתאם לסוג האבן והחומרים האחרים שאנו משתמשים בהם. מכיוון שהגלאים מגיבים במהירות, יש לוודא שהשליטה בטמפרטורה נשמרת יציבה, בעיקר בתחילת העבודה. ההתקנה פשוטה, אך יש לוודא שהמרחקים בין הגלאים וזרימת האוויר לקירור תהיינה מתאימות.